
לצד ההשפעה החיובית של ריטלין (ולמעשה של כל התרופות המכילות מתילפנידאט), בדומה לכל תרופה באשר היא, גם לה יש תופעות לוואי שליליות, כשחלקן שכיחות יותר וחלקן שכיחות פחות עד נדירות מאוד.
באילו מקרים ריטלין גורמת ללחץ דם גבוה?
באופן עקרוני לא ניתן לדעת מראש איזה מטופל יסבול מעלייה בלחץ הדם בעקבות השימוש בריטלין ובאופן כללי תופעה זו אינה שכיחה. מעבר לכך, גם במקרים שבהם התרופה משפיעה על לחץ הדם של המטופל, הרי שלא מדובר בהשפעה משמעותית במיוחד ולרוב מדובר בהשפעה זניחה שניתן להתעלם ממנה ושלא דורשת טיפול.
יחד עם זאת, הסיכון לפתח יתר לחץ דם כתוצאה מהשימוש בריטלין גבוה יחסית בקרב מטופלים הנוטלים מינון גבוה מאוד של התרופה. כמו כן הסיכון גבוה יחסית במטופלים הנמצאים מראש בסיכון גבוה לפתח בעיות בלחץ הדם מסיבות כאלו ואחרות.
האם ריטלין יכולה לגרום לעלייה בערכי לחץ הדם בילדים?
לאורך העשורים האחרונים בוצעו מחקרים רבים שבדקו האם נטילת ריטלין יכולה לגרום לעלייה בערכי לחץ הדם בילדים. לפי הידוע לנו כיום ממחקרים רחבי היקף, נטילת ריטלין לא משפיעה על ערכי לחץ הדם בילדים אך נראה כי התרופה עשויה להשפיע על קצב הדופק, גם אם לא באופן משמעותי במיוחד.
תופעות לוואי אפשריות נוספות של ריטלין
כפי שציינו, תופעות הלוואי השכיחות ביותר של ריטלין ותרופות אחרות המכילות מתילפנידאט, כוללות בעיקר נטייה לעצבנות, קושי להירדם ואובדן תיאבון. תופעות לוואי פחות שכיחות כוללות פריחה עורית, הזעה מוגברת, חום גבוה, סחרחורות, מצב רוח ירוד, יובש בפה, אובדן משקל לא רצוני, נשירת שיער וכמובן לחץ דם גבוה. הופעה והחמרה של בעיות אלה, מצדיקה פנייה לבירור רפואי.
תופעות הלוואי הנדירות ביותר של ריטלין כוללות בין היתר הזיות, שינויים בראייה, קשיי נשימה, שמיעת קולות, מחשבות שווא, מחשבות אובדניות, מצב היפו מאני, פרכוסים, תנועות בלתי רצוניות של הפנים, הגוף והגפיים ועוד. הופעה של כל אחת מהתופעות הנ”ל, מחייבת פנייה מידית לרופא. כבר יותר מחמישה עשורים שמבוצעים בכל רחבי העולם מחקרים מדעיים הבוחנים את האפשרות לכך שלנטילת ריטלין קיימות השפעות ארוכות טווח על ילדים ונכון לכתיבת שורות אלה לא נמצאה כל הוכחה לכך שישנן תופעות לוואי ארוכות טווח המופיעות בעקבות השימוש בתרופה.