מפרצת היא התרחבות מקומית של כלי דם המזכירה בצורתה בלון, הנגרמת כתוצאה ממחלה או על רקע היחלשות של דופן כלי הדם.

במצב תקין השכבות החיצוניות של כלי הדם מכסות את השכבות הפנימיות, אך כאשר נוצרת מפרצת, השכבות הפנימיות פורצות החוצה אל מחוץ לשכבות החיצוניות.

הסיכון המרכזי הטמון בהתפתחות של מפרצת, טמון בעובדה שללא טיפול המפרצת נוטה לגדול ובשלב מסוים להתפוצץ. התפוצצות של מפרצת גורמת לירידה מהירה בלחץ הדם על רקע דימום מסיבי ובמקרים רבים מובילה למות החולה. כך לדוגמה אחוזי התמותה כתוצאה מסיבוכים של מפרצת אבי העורקים החזי מגיעים ל-80% ולמרבה הצער כמחצית מהמטופלים הולכים לעולמם בדרכם לבית החולים.

היכן נוצרות מפרצות בגוף?

רוב המפרצות נוצרות בקצה הדיסטלי של עורקי הכליה באבי העורקים הבטני על רקע טרשת עורקים. כמו כן בקרב בני 65 ומעלה ישנה שכיחות של 6-4 אחוזים של מפרצת אבי העורקים החזי.

אחד האזורים השכיחים להיווצרות של מפרצות הוא קשת אבי העורקים ובחלקו הפרוקסימלי של אבי העורקים החזי ובנוסף מפרצות יכולות להתפתח ברגליים, בדגש על העורקים העמוקים. יש לציין כי למרות שהמפרצות השכיחות ביותר מתפתחות בעורקים, הרי שלא אחת ניתן לאבחן מפרצות שהתפתחו בוורידים.

מפרצת יכולה להתפתח גם בעורקי המוח. מפרצות אלה נוצרות בדרך כלל במעגל ויליס (מעגל העורקים של המוח הגדול): קבוצה של עורקים המספקים דם למוח הגדול.

מה הם הגורמים למפרצת?

הגורם המרכזי להיווצרות של מפרצת הוא היחלשות של דופן כלי הדם ובין הגורמים המרכזיים להיחלשות הדופן חשוב להזכיר את "הרוצח השקט". הכוונה היא כמובן ליתר לחץ דם מתמשך, שלאורך הזמן גורם לפגיעה בתקינות כלי הדם באזורים שונים בגוף. כך לדוגמה בקרב יותר מ-60% מהחולים הסובלים ממפרצת אבי העורקים החזי, ניתן לאבחן יתר לחץ דם.

יתר לחץ דם מקושר גם להגדלת הסיכון לסוגים אחרים של מפרצת כמו מפרצת מוחית שכן הוא מאיץ את התהליך הטרשתי. מפרצות נוספות המקושרות בעיקר ליתר לחץ כרוני הן מפרצות מסוג שארקו-בושאר (Charcot-Bouchard aneurysm), המתפתחות בכלי דם זעירים במוח, בעיקר באזור גזע המוח. למעשה כל גורם המאיץ את התהליך הטרשתי, מגדיל בהתאם את הסיכון להתפתחות מפרצת, כשבין היתר מדובר גם בעישון, יתר שומנים בדם, השמנת יתר וסוכרת.

גורמים נוספים למפרצת כוללים גם מחלות זיהומיות כמו דלקת אבי העורקים המופיעה על רקע של עגבת, הפרעות גנטיות שונות כמו תסמונת טרנר או תסמונת מרפן, דלקת של כלי הדם (תסמונת בכצ'ט, דלקת עורקים על שם טקיאסו), פציעות חמורות בראש או בבית החזה ועוד.

מה הם התסמינים של מפרצת?

המפרצת לא באה לידי ביטוי בתסמינים כלשהם עד לשלב שבו היא גדולה מספיק בשביל להפעיל לחץ על עצבים ואיברים סמוכים או עד לשלב שבו היא מתפוצצת. בשלבים האלה התסמינים משתנים בהתאם לאזור שבו ממוקמת המפרצת.

כך לדוגמה מפרצת באבי העורקים המפעילה לחץ על רקמות סמוכות יכולה לבוא לידי ביטוי בכאבי גב כרוניים, בחילות, הקאות, צרידות וקשיי בליעה וכאשר כלי הדם שבו התפתחה המפרצת נקרע, התסמינים יכולים לכלול דום לב, קוצר נשימה, אובדן הכרה, כאב עוצמתי בצד או במרכז הבטן וסחרחורת.

מפרצת מוחית לעומת זאת יכולה לבוא לידי ביטוי בפרכוסים, הפרעות ראייה, כאב ראש חזק ופתאומי, רגישות לאור וחוסר יכולת להניע את אחת העיניים.

כיצד מאבחנים מפרצת?

תהליך האבחון של מפרצת משתנה בהתאם לתסמינים שמציג החולה ולכן השלב הראשוני כולל נטילת אנמנזה ובחינת התסמינים הפיזיים.

הבדיקות המשמשות לאבחון של מפרצת כוללות בין השאר בדיקת CT, בדיקת MRI, ניקור מותני, אולטרסאונד ואקו דרך הוושט (בדיקת הדמיה של אבי העורקים).

כיצד מטפלים במפרצת?

הטיפול במפרצת משתנה בהתאם למועד האבחון שלה ולמיקום שלה. אם המפרצת מאובחנת בטרם כלי הדם שבו היא ממוקמת נקרע, יש להעניק טיפול מונע שמטרתו להקטין את הסיכוי להתפרצותה המפרצת. כך לדוגמה במקרים מסוימים ניתן לטפל במפרצת שטרם התפוצצה באמצעות ניתוח שבו מחליפים את המקטע שבו ממוקמת המפרצת בשתל מלאכותי.

ניתוח נוסף המשמש לטיפול במפרצת באבי העורקים שטרם התפוצצה כולל החדרת שתל לאזור המפרצת, שנועד לחזק את אבי העורקים ולמנוע קרע של כלי הדם. יש לציין כי במקרים מסוימים, אם המפרצת קטנה מאוד, ניתן להסתפק במעקב בלבד ובהנחיות להורדת לחץ הדם. הטיפול במפרצת שהתפוצצה כולל ניתוח חירום שבו מנסים לאחות את הקרע ולעצור את הדימום.